Vayedaber

Sotah

Daf 47a

משנה: מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי בָּטַל זִיו הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טַהֲרָה וּפְרִישׁוּת. מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיָּאבִּי בָּטַל זִיו הַכְּהוּנָּה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי בָּֽטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי מֵאִיר בָּֽטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי עֲקִיבָה בָּֽטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי בָּֽטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא בָּֽטְלוּ הַתַּלְמִידִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּֽסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פָּסַק הָעוֹשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּא גוֹבַיי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי חֲנִינָה בֶן דוֹסָא וְרִבִּי יוֹסֵי קִיטְוֹנְתָא פָּֽסְקָה הַחֲסִידוּת וְלָמָּא נִקְרָא שְׁמוֹ יוֹסֵי בֶן קִיטְוֹנְתָא שֶׁהָיָה תַּמְצִיתָן שֶׁלַּחֲסִידִים. רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין וְחָפוּ רֹאשָׁם וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וְגָֽבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ וְאֵין שׁוֹאֵל. עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁרוֹ חֲכִימַיָּא לְמֶהְוֵי כְסָֽפְרַיָּא וְסָֽפְרַיָּא כְּחַזָּנָא וְחַזָּנָא כְּעַמָּא דְאַרְעָא וְעַמָּא דְאַרְעָא אָֽזְלָה וְדִּלְדְּלָה וְאֵין שׁוֹאֵל וְאֵין מְבַקֵּשׁ. עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָה חוּצְפָּא יִסְגֵּא וְיוֹקֶר יַאֲמִיר הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְייָהּ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר 47a וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְאֵין תּוֹכַחַת בֵּית וַועַד יִהְיֶה לִזְנוּת וְהַגָּלִיל יֵחָרֵב וְהַגַּבְלָן יִישׁוֹם וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ וְהָאֱמֵת תְּהֵא נֶעֱדֶרֶת נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ זְקֵנִים יַעַמְדּוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים בֵּן מְנַוֵול אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַחֲמוֹתָהּ אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּייֵשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מָה יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

Traduction

Depuis la mort de R. Meir, les fabulistes ont cessé leurs proverbes. Depuis la mort de Ben Azaï, il n’y a plus les mêmes disciples studieux. Depuis la mort de Ben Zoma, les prédicateurs (ou exégètes) ont cessé leurs exposés. Depuis la mort de R. Josué, la bonté n’est plus dans le monde; Depuis la mort de R. Simon b. Gamliel, des sauterelles sont venues ainsi que bien d’autres maux. Depuis la mort de R. Eleazar b. Azaria, il n’y a plus de richesse parmi les sages. Depuis la mort de R. aqiba (352)Les éditions du Talmud B. ont à tortÊ: Akiba., la Loi n’est plus en honneur. Depuis la mort de R. Hanina b. Dossa, les gens aux bonnes actions manquent. Depuis la mort de R. Yossé le petit, il n’y a plus de gens pieux; on l’appelait Qatnoutha, parce qu’il était le plus petit (par la taille) des gens pieux. Depuis la mort de R. Gamliel l’ancien, la gloire de la Loi s’est éteinte, et avec elle sont ruinés la pureté et le Pharisaïsme (353)L’austérité et la vie religieuse.. Depuis la mort de R. Ismaël b. Phabi, le sacerdoce n’a plus d’éclat. Depuis la mort de Rabbi, il n’y a plus d’humilité, ni de crainte du péché. R. Pinhas b. Yaïr dit: Depuis la destruction du temple, on voit rougir des compagnons d’étude et des gens de bonne famille; ils s’enveloppent la tête de honte. Les gens de valeur sont peu estimés, tandis que les hommes violents et les médisants l’emportent. Nul n’encourage, ne recherche, ne sollicite le bien; il ne nous reste à prendre appui qu’en notre père qui est aux cieux. R. Eliézer le grand dit: depuis le jour de la destruction du Temple, les docteurs ont paru être comme des maître d’école, ceux-ci comme des bedeaux, et ces derniers ressemblent à des gens du peuple (sans instruction), lesquels vont en diminuant de valeur; personne ne s’enquiert du mal et ne cherche à y remédier, ne nous laissant d’autre espoir qu’en notre père qui est aux cieux. A la fin, peu avant l’arrivée du Messie (354)Cf. B., Sanhedrin 97aÊ; Derekh ere, fin., l’effronterie croîtra, la pesanteur (les tribulations des violents) sera plus élevée; bien que la vigne donnera ses fruits, le vin sera cher. Le gouvernement tournera à l’hétérodoxie, et nulle morale ne prévaudra. La maison de réunion (religieuse) servira à la prostitution; la Galilée sera en ruines, le Gablan sera dans la désolation, les habitants de la frontière (355)V. Neubauer, pp. 65-6. erreront de ville en ville, sans inspirer de pitié. La science des scribes sera mal accueillie; ceux qui craignent le péché seront méprisés. La vérité sera restreinte. Les jeunes feront pâlir les vieux; ceux-ci resteront debout devant les jeunes; le fils rabaissera le père; la fille résistera à la mère, la bru à sa belle-mère; un homme aura pour ennemis les gens de sa maison. L’apparence des gens de cette époque sera cynique. Le fils n’aura plus de honte devant son père, et il ne nous restera d’autre appui que notre père qui est aux cieux (356)Les éditions de la Mishna terminent ce texte par un passage que l’on retrouve dans J, (Shabat 1, 3) (5) fin (traduit t. 4, pp. 16-17), et (Sheqalim 3, 4) fin. Le commencement Shabat ibid., l’autre en (Pea 1, 1)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' משמת רבן יוחנן בן זכיי בטל זיו החכמה. כעין דאמרי' בבבלי סוכה דף כ''ת אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא משנה גמרא כו' וזהו זיו החכמה שהיה בקי בכל ונמסרו לו מעיינות החכמה:

בטל כבוד תורה. שעד ימיו היו לומדי' תורה מעומד ומשמת ר''ג הזקן באה תשות כח לעולם והתחילו ללמוד מיושב וזהו בטל כבוד התורה:

ומתה. בטלה:

זיו הכהונה. שהיה חכם ועשיר שבכהונה וכהנים רבים אוכלים על שלחנו כדמצינו סוף פ' מקום שנהגו:

משמת רבי. תלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה:

בטלו מושלי משלים. כגון ממשלות שועלים. כדאמרינן בסנהדרין כי הוי דריש ר' מאיר בפירקא הוי דריש תלתא שמעתתא ותלתא אגדתא ותלתא מתלי:

בטלו הדרשנין. שהיה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות. ובנוסחת הבבלי גריס בטל כבוד התורה שזהו כבוד גדול לתורה שאין בה דבר לבטלה:

פסקו השקד'. שוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום כדמצינו ביבמות דאמר בן עזאי מה אעשה ונפשי חשקה בתורה:

פסקו התלמידים. שהיו לו תלמידים הרבה כדמצינו בכמה ברייתו' שאלו תלמידיו לבן זומא ובנוסחת הבבלי גריס גבי בן זומא ופסקו הדרשנין:

פסק' טובה. עצה טובה כדמפרש בברייתא:

פסק העושר. כדאמרינן בשבת תריסר אלפי עגלי הוה מעשר מעדריה כל שתא:

משמת ר' גמליאל. ובנוסחת הבבלי ר' שמעון בן גמליאל:

תמציתן. עיקר תמצית שלהן וקטנותן שהיו החסידים הולכים ומתקטנין. ובנוסח' הבבלי גריס אצל רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה על שם שנעשו מעשים ונסים נפלאים על ידו כדאמרי' בתענית יאמר לחומץ להדליק ולעזים להביא זאבים בקרניהם:

בושו חבירים. תלמידי חכמים:

ובני חורין. מיוחסים:

חפו ראשם. שגברה יד עזי פנים וממזירים שהם עשירים ואלו עניים:

ונדלדלו אנשי מעשה. אין חש להם:

ואין דורש. לישראל:

ואין מבקש. עליהם רחמים:

שרו חכימיא. התחילו החכמים:

כספרייא. מלמדי תינוקות והם קטנים מן החכמים:

כחזנא. חזן הכנסת:

כעמא דארעא. כעמי הארץ:

בעקבות משיחא. בסוף הגלות לפני ביאת המשיח:

ויוקר יאמיר. שהיוקר יתגדל ויגבה א''נ הכבוד יהיה נאהב מלשון את ה' האמרת היום (דברים כו) שהכל יהיו רודפין אחר הכבוד:

והיין ביוקר. שהכל עוסקין במשתאות:

והמלכות העכומ''ז. השונטת בעולם:

תהפך למינות. תהא נמשכת אחר הטעות ואחר המינים:

ואין תוכחת. אין לך אדם שיוכל להוכיח חבירו שכולם נכשלים בחטא וכשמוכיחו אומר לו גם אתה כמוני:

בית הוועד. של חכמים יהיה לבית זנות שכלו החכמים ואין לומד תורה ויהא חרב מאין איש ובעלי זימה מתגודדים שם שהיו בתי מדרשות שלהם חוץ לעיר:

והגליל. ארץ הגליל יחרב:

והגבלן. מקום ששמו כך ישום וישתומם:

ואנשי הגבול. אנשי ארץ ישראל שהיא נקראת גבול לגבי ירושלים:

נערים פני זקנים ילבינו. יחרפו ויביישו אותם:

וזקנים יעמדו בפני קטנים. לכבדם והיינו דאמרינן חוצפא יסגא:

בת קמה באמה. לחרפה ולביישה:

כפני הכלב. שלא יתביישו זה מזה:

ועל מה יש לנו להשען. אחר כל זה כ''א על אבינו שבשמים:

הלכה: מִשֶּׁמֵּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר נִגְנַז סֵפֶר הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּֽסְקוּ עֵצוֹת טוֹבוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי עֲקִיבָה פָּֽסְקוּ מַעְייָנוֹת הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פָּסַק הָעוֹשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יוֹסֵי פָּֽסְקָה הַבִינָה. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי פָּֽסְקוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא פָּֽסְקוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי חֲנִינָה בֶן דוֹסָא פָּֽסְקוּ אַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יוֹסֵי חֲסִידָא וְרִבִּי יוֹסֵי קָטוֹנְתָא פָּֽסְקוּ אַנְשֵׁי חֲסִידוּת. וְלָמָּא נִקְרָא קִיטְוֹנְתָא שֶׁהָיָה תַּמְצִיתָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וְשֶׁלַּחֲסִידִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בָּא גוֹבַיי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי הוּכְפְּלוּ הַצָּרוֹת.

Traduction

Depuis la mort de R. Éliézer (357)V. Magguid, an 7, 23., le livre de la sagesse a été enfoui. Depuis la mort de R. Josué, on a cessé de donner de bons conseils et d’émettre de belles pensées en Israël. A partir de la mort de R. aqiba, les sources de la science ont cessé de jaillir. Depuis la mort de R. Eléazar b. Azaria, la richesse a cessé d’être le sort des savants. Depuis la mort de R. Yossé, l’intelligence a cessé d’exercer sa suprématie. ''Depuis la mort de Ben Azaï, il n’y a plus les mêmes disciples studieux; depuis la mort de Ben Zoma, les prédicateurs (ou exégètes) ont cessé de présenter leurs exposés.'' Depuis la mort de R. Hanina b. Dossa, il n’y a plus de pratiquants pieux. Depuis la mort de R. Yossé le pieux et R. Yossé le petit, il n’y a plus eu de gens de piété. ''On l’appelait Qatountha (petit), parce qu’il était le plus petit par la taille des gens justes et pieux.'' Depuis la mort de R. Simon b. Gamliel (358)Ici, ce nom est correctement au complet, tandis que la Mishna du texte jérusalém (Shabat 1, 3) (5) fin (traduit t. 4, pp. 16-17), et da Jara, 3, 1 ( 42c)., les sauterelles ont surgi et les maux d’Israël se sont multipliés. Après la mort de Rabbi, les malheurs ont doublé d’intensité.

Pnei Moshe non traduit

גמ' נגנז ספר החכמה. שהיה בעל הלכות מפי שמועות הרבה:

פסקו עצות טובות כו'. ע''י שהיה זהיר ובקי בדרשות ובתשובת האפקורסים הי' למגן לישראל בעצה טובה בכל מקום:

פסקו מעיינות החכמה. עומק סברא ולמצוא סמך לטעמי תורה שבע''פ מדרשי המקראות ואותיות היתירים שהי' רגיל לדרוש:

פסקה הבינה. כדאמרי' על רבי יוסי שהיה טעמו ונימוקו עמו:

הדרשנים. שהיה בקי בדרשי המקראו' כדאמר ולא זכיתי עד שדרשה בן זומא:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִי דְמִיךְ פְּקִיד וַאֲמַר. פַּנּוּ חָצֵר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וְהַתְקִינוּ כִסֵּא לְחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה. רִבִּי לִיעֶזֶר תַּלְמִידֵיהּ מִי דְמִיךְ פְּקִיד וַאֲמַר. פַּנּוּ חָצֵר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וְהַתְקִינוּ כִסֵּא לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְאִית דְּאָֽמְרִין. מָן דְּחָמָא רַבֵּיהּ חָמָא. חַד מִן אִילֵּין דְּבֵית פָּזִי הֲווֹן בָּעֵי מְחַתַּנְתֵּיהּ לִנְסִיוּתֵיהּ וְלָא הֲוָה מְקַבֵּל. אֲמַר. דְּלָא יְהַוּוֹן בָּהַתּוֹן. מִי דְמִיךְ פְּקִיד וַאֲמַר. פַּנּוּ חָצֵר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וְהַתְקִינוּ כִסֵּא לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה. אָֽמרוּ. יָבוֹא זֶה שֶׁרָץ אַחַר כָּבוֹד אַחַר זֶה שֶׁבָּרַךְ מִן הַכָּבוֹד.

Traduction

R. Jacob b. Idi raconte au nom de R. Josué b. Levi qu’avant son décès R. Yohanan b. Zacaï prescrivit (359)V. J. tr. ’ Aboda Jara, III, 1 (f. 42c). d’enlever de la cour où il agonisait tous les vases qui s’y trouvaient, afin de les soustraire à l’impureté imminente (tant était grand son souci de la pureté). On établit alors (dans l’Eden) un trône pour Ezéchias, roi de Juda (qui se préparait à recevoir royalement le vénérable R. Yohanan). Lorsque R. Eliézer, le disciple de R. Yohanan b. Zacaï, mourut, il dit aussi de débarrasser la cour où il séjournait de tout son contenu, afin d’en écarter toute impureté; et, en raison des circonstances analogues, un trône a été préparé pour R. Yohanan b. Zaccaï (qui reçut aussi officiellement son disciple au Ciel). Selon d’autres, on dit: comme l’un avait vu (comme R. Yohanan b. Zacaï avait vu le roi Ezéchias en mourant), son disciple eut une vision semblable à ses derniers moments. Un membre de la famille de Pazi, que l’on cherchait à convaincre de s’allier à la maison du Nassi (360)Il est question des effets de l’alliance avec R. Juda le Naci, mais ayant eu d’autres suites, dans J., (Shabat 12, 3)., n’accueillit pas cette proposition avantageuse, en disant qu’en raison de l’infériorité de sa propre famille, son allié pourrait avoir honte. A sa mort, il donna aussi l’ordre préalable d’enlever tout de la cour, afin d’éviter l’impureté. Un trône de réception fut érigé au ciel, pour que Josaphat, roi de Juda, pût recevoir dignement cet homme, en disant: Celui qui a couru après les honneurs doit passer après celui qui les a fuis (par modestie).

Pnei Moshe non traduit

רבן יוחנן בן זכאי מי דמיך. כשהיה נפטר צוה לפני מותו פנו כו' וכן אמרי' בבלי ברכות:

ואית דאמרין מן דחמא רביה חמא. מה שיראה רבו רבן יוחנן בן זכאי והוא חזקיהו ראה גם הוא בעת פטירתו:

חד כו'. אחד ממשפחת בית פזי שהיו רוצין של בית הנשיא להתחתן עמו ולא היה מקבל:

אמר דלא יהוון בהתוון. שלא יהו של בית הנשיא מתביישין ע''י כך לפי שמשפחתו אינה כדאי להתחתן עם משפחת הנשיא:

אמרו. שראוי הוא לכבוד גדול הזה ויבוא זה שרץ אחר הכבוד ע''ש שנתחתן לאחאב מלך ישראל. א''נ שהיה רץ לקראת ת''ח לכבדם כדאמר בהלוקין ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה כו' אחר זה שברח מן הכבוד לקראתו לכבדו:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ זְקֵינִים לַעֲלִייַת בֵּית גַּדְיָא בִירִיחוֹ. וְיָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְהִלֵּל הַזָּקֵן אֶחָד מֵהֶן. וְנָֽתְנוּ עֵינֵיהֶן בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן. וְשׁוּב נִכְנְסוּ זְקֵינִים לָעֲלִייָה בְיַבְנֶה וְיָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן אֶחָד מֵהֶן. וְנָֽתְנוּ עֵינֵיהֶן בְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרקָנוֹס. וְהָיוּ שְׂמֵיחִין שֶׁהִסְכִּימָה דַּעְתָּן לְדַעַת הַמָּקוֹם.

Traduction

R. Jacob b. Idi au nom de R. Josué b. Levi dit: Il arriva que lorsque les anciens furent réunis pour étudier en commun dans la chambre supérieure à l’école de Bet-Gadia de Jéricho, une voix surnaturelle se fit entendre et proclama ceci (361)Cf. J., Haraoth, 3, 9 ( 48c). Cette version diffère notablement de celle qui expose à peu près le même fait ci-dessus.Ê: ''Deux des personnes qui se trouvent parmi vous sont dignes d’être inspirées par l’esprit saint, dont l’une est Hillel l’ancien'' (l’autre n’était pas nommée pour ne blesser personne); les assistants jetèrent les yeux sur Samuel, pour le désigner ainsi mentalement. Une autre fois, les vieillards étant réunis dans la chambre supérieure (l’école) de Yabneh, une voix supérieure se fit entendre et dit: ''Il y a parmi vous deux savants dignes d’être inspirés par l’esprit saint, dont l’un est Samuel le petit;'' les assistants (pour désigner mentalement le second savant, non spécifié) jetèrent les yeux sur R. Éliézer b. Horkenos. Ils se réjouirent d’apprendre par cette révélation qu’ils avaient bien deviné, que leur pensée se trouvait d’accord avec celle de la Providence (pour dire quel est le plus digne d’entre eux).

Pnei Moshe non traduit

יש ביניכם שנים ראוין לרוח הקדש והלל הזקן אחד מהן. והשני לא נתפרש שלא לבייש האחרים דהשתא כל חד מצי אמר אנא הוא ונתנו עיניהם על השני בשמואל הקטן. וכתב היפ''מ דההיא פליגא אדלעיל דשם לא נתפרש אלא אחד בכל פעם. ואפשר לומר דתרי עובדי הוו תדע דלעיל קאמר אלא שאין הדור כדאי והכא סתמא קאמר מפני שבפעם השנית היו הלל הזקן ושמואל הקטן שניהם ביחד באותו מעמד וגדלה זכות שניהם וטובים שנים מהאחד:

ונתנו עיניהם בר' אליעזר בן הורקנוס. על השני והיו שמחי' כששמעו עכשיו שנתפר' שמואל הקטן על שכיונו בראשונה ושהסכימה דעתן לדעת המקום:

סליק פירקא וכולא מסכת סוטה ברחמי דשמיא

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source